​

החלטה של נישום האם להתעמת עם רשות המיסים בבתי משפט היא החלטה קשה שצריכה להתקבל בשום שכל ואפילו בקור רוח כיוון שהשיקול הוא מורכב ומשמעויות שיכולות להיות לו הן כבדות ודרמטיות. להלן נסקור את המצבים שיכולים להוביל נישום להליך משפטי כאמור: 

​

1. הליך פלילי- נובע לרוב מהגשת כתב אישום שמגישה רשות המיסים בנסיבות מסוימות. נציין שהעבירות יכולות להיות "טכניות" במהותן (אי הגשת דו"חות, אי העברת ניכויים או מע"מ וכו') אך גם "מהותיות" (העלמת הכנסות, חשבוניות פקטיביות וכו'). כך או אחרת, אין הדבר נתון לשיקול דעתו של הנישום וההליך נכפה עליו והוא חייב להתגונן מפני האישומים. נציין שכתב אישום לא צץ "פתאום" או בהפתעה. קדמו לו חקירות וליקויים שהיו ידועים לנישום או לכל הפחות למייצג שלו. לכן, שילוב עו"ד מוקדם ככל האפשר (הרבה לפני הגשת כתב אישום עם הזימון הראשון לחקירה) יכולה לשנות דרמטית את ההתנהלות, ואולי אף למנוע את הגשת כתב האישום. 

2. ערעור של שומות וכו'- חוקי המס בנויים באופן בו פעולות שעל כל פעולה של רשות המיסים המתבצעת באופן חד-צדדי (קביעת שומה, פסילת ספרים וכו') יש אפשרות לערער או להשיג מולה, ואם הערעור נדחה פתוחה הדרך להעברת המחלוקת לביהמ"ש שיפסוק במחלוקת שנוצרה. 

​

3. הליך מנהלי- זהו סעיף סל המרכז בתוכו פניות שנישום יוזם לביהמ"ש בבקשה שיתערב ויורה לרשות המיסים לבצע דבר מה. מדובר על ניסיון לכפות דרך ביהמ"ש קבלת זכויות שונות או שינוי החלטות שיש בהן שיקול דעת שנפל בו פגם כלשהו. ומדובר כאן בהליכים שהחוק אינו מסדיר פניה לביהמ"ש כגון: רשות המיסים אמורה להשיב החזר תוך 90 יום מהגשת הדו"ח השנתי, ואם היא לא פעלה לפי החוק ופניה אליה לא עזרה, הדרך היחידה היא ליזום הליך מנהלי ולבקש לכפות עליה את חובתה. 

 

איך נקבל החלטה מושכלת אם להגיע לביהמ"ש?

במצב של הליך פלילי אין מה לקבל החלטה, ויש הכרח להתגונן, במידת הצורך גם בביהמ"ש. בהליך פלילי שבו יכול להיגזר על הנאשם עונש מאסר, דורש ביהמ"ש ייצוג של הנאשם ואף יכול למנות לו אחד כזה מהסנגוריה הציבורית. נזכיר אבל שהליווי יהיה רק בהליך המשפטי ולא בהליכים המוקדמים שיכולים למנוע בכלל את המשפט כפי שהוסבר לעיל. 

 

בהליך מנהלי אין תשובה ברורה והכל תלוי לרוב בעלות תועלת. סיכויי ההצלחה בלכפות על הרשות לבצע כהלכה את חובותיה שבחוק הם טובים, וכאשר המקרה מוצדק גם כלכלית אין מניעה ללכת להליך זה שרק הוא יכול לגרום לפריצת דרך. 

 

בהגשת ערעורים על שומות המצב שונה לחלוטין ויש לקחת בחשבון מספר שיקולים:

א. סטטיסטיים- הסטטיסטיקה של ניהול הליך מול רשות המיסים בערעורי שומות היא כמעט מוחלטת לרעת הנישום (בעיקר בערעורי מס הכנסה ומע"מ ופחות בענייני מיסוי מקרקעין). 

ב. כספיים- מה גובה המחלוקת עם רשות המיסים? האם יש הצדקה להשקעה בהליך משפטי מלא שיכולה להגיע למאות אלפי ש"ח? 

ג. מקצועיים- מה המחלוקת המקצועית והאם אפשר לאמוד את סיכויי ההצלחה על בסיס בחינת הסוגיה, פסיקות קודמות של בתי המשפט וכו'. 

ד. ודאות- הליך משפטי יכול להמשך זמן רב ולהיגרר גם מספר שנים. בתקופה זו הנישום מצוי בחוסר ודאות כלכלית ותזרימית כיוון שהוא לא יודע מתי יסתיים המשפט ומה יהיו תוצאותיו. לחוסר ודאות זו יש מחיר שאותו צריך להבין מראש. 

ה. פרקטיים- כשמתנהל מו"מ עם רשות המיסים בד"כ מוצגות פשרות שמקטינות את הדרישה מהנישום. יחד עם זאת, אם המו"מ לא הסתיים בהצלחה (בחתימת הסכם שומות) פקיד השומה יוציא שומה לפי מיטב שפיטה (שומה בצו) ובד"כ יחזור בו מכל ההסכמות וההקלות שהיו בשלב המו"מ. 

 

אז מה עושים? מתייעצים

כפי שראינו ההחלטה להגיע לביהמ"ש מול רשות המיסים אשר לה אין בעיות של זמן או תקציב כמו הנישום יכולה להיות קשה וכואבת כי לעיתים תגרור קבלת החלטות פרקטיות כואבות שאינן קשורות לצדק או למי שטענותיו חזקות יותר. ככל שנפנים שמדובר על "מאבק" בין שני גורמים ששונים לחלוטין בכוחם ועוצמתם, נוכל לקבל החלטות בהירות וטובות.

לכן צריך להקדים ולהתייעץ עם איש מקצוע מתאים (עו"ד מיסים) שמעורבותו המוקדמת יכולה כפי שצויין לשנות את כל מהלך העניינים ובכך לצמצם עלויות ונזקים. 

​

הצוות שלנו מכיר את ההתלבטויות האלה ויודע ללוות את הלקוח הן בליטיגציה מול רשות המיסים ובתי המשפט, אך לא פחות חשוב מכך- גם להשתלב בטיפול כשהבעיות עדיין "קטנות" יחסית וניתן לקבל החלטות על ניהול ההליך.