​

כאשר אדם מגיש דו"ח למס הכנסה ומגיע לו החזר, חשוב לו מאוד לדעת מתי ההחזר יכנס לחשבונו. למרות שהשאלה מתי זה יקרה היא טבעית ומתבקשת, התשובה עליה היא לא חד משמעית, על הפגיעה בזכויות והדרך להילחם בהפרת החובה של רשות המיסים כלפי הנישומים פורט בהמשך.  

 

החזר מס לפי סעיף 159א' לפקודת מס הכנסה  - החזר שנובע מהגשת דו"ח שנתי

סעיף זה רלוונטי רק רק למי שהגיש דוח שנתי מכוח סעיף 131 לפקודה. מדובר בכאלה שיש להם תיק פעיל אצל פקיד השומה, ולא חשובה הסיבה לכך. סעיף קובע כי תוך 90 יום מהגשת הדו"ח לפקיד השומה, יועבר ההחזר לחשבונו של מגיש הדו"ח. חד וחלק ובלשון החוק עצמו:

 "שילם אדם מס לשנת מס פלונית, בין בדרך ניכוי ובין בדרך אחרת, יתר על הסכום שהוא חייב בו על פי הדוח שהגיש לפי סעיף 131...תוחזר לו היתרה תוך 90 יום מיום שהגיש את הדוח, או ביום 31 ביולי בשנת המס שלאחר שנת המס שלגביה הוגש הדוח, לפי המאוחר...".

 

על קביעה זו יכול להתגבר פקיד השומה רק במצבים מאוד ברורים שנקבעו בסעיפים 159א' ו-160א'. להלן יקרי העילות לעיכוב החזרים:

א. ספרי החשבונות של הנישום נפסלו לאותה שנה. 

ב. לדו"ח לא צורפו מסמכים נאותים או נדרשים.

ג. עיכוב ההחזר או חלקו כאשר החלו במסגרת ה-90 יום הליכי שומה. 

​

למעשה, ניתן להבין מכל האמור לעיל כי אם לא נקט פקיד השומה בפעולה אקטיבית כלשהי המופיעה בחוק תוך 90 יום מהגשת הדו"ח, הוא חייב לשחרר את ההחזר שבידו אחרת בחום ה-91 יש כאן הפרה של ההוראות ואין שום דרך להכשיר את עיכוב ההחזר של הנישום. למותר לציין כי גם בעיות "אובייקטיביות" לכאורה, כמו עומס או העדר כוח אדם וכו', אינן יכולות להצדיק חריגה מהנחיות אלה. 

​

גם בתי המשפט חידדו במשך השנים את זכותו של נישום להתנהל בוודאות כלכלית ותזרימית ולקבל את כספו בהתאם לזכויותיו שבחוק כל עוד זכות זו לא הוגבלה בהתאם לאפשרויות שניתנו לפקיד השומה. כך לדוגמא התייחסותו של ביהמ"ש העליון בעניין מרחב-אמפל (ה"פ 47337-12-12): 
 

"כאשר עולה ספק לקיומו של מס ביתר - ספק כזה צריך המשיב לבחון במסגרת המועד הקצוב. כל זאת, בנוסף לחובה ולזכות של רשות המס לפעול ולבחון את ההכנסה החייבת במס, במסגרת זמן ארוך יותר. בנוסף, עומדים הליכים בהם יכול המשיב לנקוט, במקרה של חשש לקשיים בגביה, אם יחזיר את "מס היתר" ויתברר לאחר מכן, כי קיים חיוב במס.

גישה כזו יש לכבד ולבסס, שהרי מושתתת היא על ההנחה, שככלל, נישום מגיש דו"ח אמת. הנחה זו, על אף שהיא ניתנת לסתירה, מטילה - בין במישרין ובין בעקיפין - חובת אמון, הגינות ותום לב על נישום, שהרי בתקופת הביניים דו"ח כזה מהווה בסיס להחזר "המס ביתר".  בהעדר פעולה נדרשת אחרת מטעמו של המשיב כגון דרך פעולה המותווית בסעיף 194 לפקודה - "גביית מס במקרים מיוחדים", לא מוסמך היה המשיב, לעשות דין לעצמו ולעכב את החזר "המס ביתר"."

​

החזר מס לפי סעיף 160 לפקודת מס הכנסה - החזר הנובע מהגשת דו"ח "החזר מס" 

בסקירה לעיל בעניין החזר מס הנובע מדו"ח שנתי שהוגש על ידי מי שחייב בהגשת דו"ח, למדנו שההוראות ברורות ומאפשרות לנישום להכיר וגם לעמוד על זכויותיו. אולם למרבה הצער, אותה ודאות אינה קיימת כאשר עסקינן בהחזר הנובע מבקשה להחזר מס שמגיש אדם שאינו חייב בהגשת דו"ח שנתי ועושה זאת מרצונו ויוזמתו מכוח סעיף 160 לפקודה:  

"הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה, כי אדם שילם מס לשנת מס פלונית - בין דרך ניכוי ובין דרך אחרת - יתר על הסכום שהיה חייב בו, והדוח לאותה שנה הוגש לא יאוחר מתום שש שנים אחריה, יהא אותו אדם זכאי, תוך שנה מיום שנערכה השומה שבה נקבע סכום היתר או תוך שנתיים לאחר תום שנת המס שבה שולם המס, הכל לפי המאוחר יותר, שיוחזר לו תשלום היתר...".

​

בחינת לשון החוק מעלה שאלות ותהיות לא פשוטות בהעדר התייחסות למועד ההגשה אלא רק למועד הטיפול של פקיד השומה, מה שמוביל למצבים אבסורדיים. נסקור בקצרה את המועדים הנקובים בסעיף: 

א. הדרישה הראשונה היא להגיש את הבקשה עד 6 שנים מתום השנה לגביה מבקשים את ההחזר. דרישה ברורה, סבירה ותחומה בזמן. 

ב. הדרישה השנייה היא "תוך שנה מיום שנערכה  שומה" או "שנתיים לאחר תום שנת המס" וזאת כמאוחר מבין שני המועדים.

 

כדי להבהיר את האבסורד בהוראה הנ"ל ניתן דוגמא מספרית בהתייחס לאדם מגיש בקשה להחזר מס לשנת 2020 במרץ 2021:

- לא חלה על פקיד השומה כל הוראה מתי תטופל אותה בקשה להחזר. 

- מעת שהבקשה תטופל, קרי-תערך שומה, פקיד השומה נדרש להעביר את ההחזר רק תוך 12 חודשים מעריכת השומה ואף זאת אינו נדרש אם טרם עברו שנתיים מתום השנה ממנה נובע ההחזר. במקרה שבדוגמא יכול פקיד השומה להימנע מהשבת ההחזר עד לאחר דצמבר 2022 וזאת כחוק!!! 

 

לא רק שמדובר בהוראות שאין בהן היגיון או סבירות, נזכיר כי אם מהבקשה להחזר מס ינבע דווקא חוב מס (כפי שעלול לקרות לעיתים) יידרש אותו אדם לשלם את חובו לקופת המדינה תוך 45 יום מקבלת השומה. מדוע הגישה השונה כל כך? למחוקק הפתרונות.  

​

זהירות! החזר יכול להפוך להיות חוב

הגשת בקשה להחזר מס למי שאינו חייב בהגשת דו"ח שנתי היא זכות, אך צריך לנצלה באחריות ובזהירות לאחר ביצוע בכנה. זאת יש לזכור: בקשה להחזר מס היא למעשה בקשה לביצוע חישוב מס שנתי חדש שתוצאתו יכולה להיות שונה ממה שצופה מגיש הדו"ח. ולא, לאחר ההגשה אי אפשר להתחרט. אז על מה כדאי להקפיד כדי לא להיקלע למצב אבסורדי זה: 

1. יש להקפיד על איתור כל ההכנסות לאותה שנה, כולל תקבולים מביטוח לאומי ואחרים שחייבים במס. 

2. לבצע סימולציה לפני הגשת הבקשה בעזרת סימולטור לחישוב המס השנתי. 

3. במידת הצורך, ניתן להיעזר ביעוץ, ליווי וטיפול של איש מקצוע שיבצע עבורכם את הבדיקות וההגשה. 

 

לסיום
 

1. השבת החזר מס הנובע מדו"ח שנתי מוסדר באופן ברור ויש אפשרות לדרוש מפקיד השומה למלא את הוראות החוק כלשונו.  

2. השבת החזר מס הנובע מדו"ח החזר מס אינו מוסדר כהלכה, מעורפל ומציב לפקיד השומה לוח זמנים ארוך ולא סביר לחלוטין. 

3. לצורך מעט איזון של התמונה נציין כי למרות האמור לעיל, פקידי השומה משתדלים בשנים האחרונות יותר ויותר לעמוד בהוראות, וגם להשיב החזרי מס בפרקי זמן סבירים. חד עם זאת הדבר נתון לשיקול דעת מקומי של פקיד השומה מה שגורר חוסר ודאות וחוסר אחידות בטיפול במשרדים השונים.   

​

למשרדנו ניסיון רב בטיפול בהחזרים שמעוכבים שלא כדין, ובכלל זה פניה לערכאות משפטיות בנושא בהצלחה רבה. בנוסף, המשרד מייעץ מלווה  ומבצע החזרי מס עבור נישומים שזכאים להחזרי מס לאחר בדיקה מדוקדקת של הזכות והעברת הבקשות דרך מערכת המייצגים ישירות למחשבי רשות המיסים.