​

אחת הסוגיות שעולות מידי פעם על שולחנו של יועץ מיסוי נוגעת לקבלת דרישה מפתיעה מפקיד השומה למסור מידע או להגיש דו"חות שנתיים, וזאת אצל כאלה שלכאורה אין להם שום עניין עם רשות המיסים. מדוע מתקבלות דרישות כאלה? האם חייבים להיענות לכל דרישה כזו? האם אפשר להתנגד לה? לכמה שנים אחורה ניתן לדרוש מידע או דו"ח שנתי? על שאלות אלה ננסה לענות בקצרה.  

 

בקשת מידע (מילוי טופס 5328 או 5329)

סעיף 135 לפקודת מס הכנסה וסעיפים נוספים נותנים לפקיד השומה סמכות רחבה מאוד לדרוש באופן חוקי מסירת מידע מכל אדם לשם בירור הכנסתו. טופס 5329 הנפוץ יותר מהווה מעין הצהרת הון מקוצרת וממלא אותה גם מי שצריך לפתוח תיק. טופס 5328 נדרש בד"כ ממי שיש מידע כלשהו שיש להם הכנסות מחו"ל, והוא נועד בעיקר להצהיר על מקורות הכנסה, נכסים וחשבונות בנק בארץ ובחו"ל. כך או כך, מי שמקבל את הטופס נדרש על פי החוק להענות לו במועדים הקבועים והמצוינים בטופס. אי הענות לדרישה כזו, או מילוי הטופס בצורה לא שלמה או לא נכונה, יכולה להוביל לסנקציות שונות כולל פליליות.      

​

בקשה להגשת דו"חות שנתיים

סעיף 131 לפקודת מס הכנסה מטיל חובת דיווח כללית בישראל לפיה כל מי שמלאו לו 18 חייב מידי שנה להגיש דו"ח שנתי למס-הכנסה על הכנסותיו. אבל למרות זאת לא כולם מגישים דו"חות כיוון שסעיף 134 לפקודה והתקנות מכוחו (תקנות מס-הכנסה (פטור מהגשת דין-וחשבון), התשמ"ח-1988) קובעות פטור מהחובה לסקטורים מסוימים שהבולט בהם הוא כל אותם שכירים שהכנסתם השנתית לא עלתה על 649,000 ש"ח (נכון לשנת 2020). 

יחד עם זאת סעיף 131(א)(6) לפקודה וכן תקנה 6 לתקנות הנ"ל נותנות לפקיד השומה סמכות לדרוש דו"ח שנתי מכל אדם, גם אם הוא משתייך לסקטור שפטור מהגשת דו"חות, וזאת מבלי לנמק ולהסביר את הסיבות לבקשה זו. 

 

סיבות אפשריות לדרישת מידע או דו"ח  

מהניסיון הנרכש בד"כ אפשר לזהות מראש, ולעיתים בדיעבד, את הסיבות לדרישה מפתיעה לדרישת מידע או דו"ח מאדם שאמור להיות פטור. להלן רשימה חלקית: 

א. ריבוי דירות מגורים לצד אי דיווח על הכנסות מהשכרה. 

ב. מידע על רמת חיים גבוהה שאינה מגובה בדיווחי הכנסות תואמים (רכישת בית או מכונית יקרים, רכישת יאכטה או מטוס וכו'). 

ג. ריבוי נסיעות לחו"ל מסיבה שאינה ידועה לפקיד השומה. 

ד. בעלות בחשבונות בנק בחו"ל ו/או העברות בנקאיות משמעותיות בין ישראל ומדינה זרה. 

ה. מספר מקומות עבודה לשכיר ללא ביצוע תיאומי מס כחוק. 

ו. מידע מודיעיני או הלשנות שהוחלט שיש מקום לבדוק אותם.  

​

לכמה שנים אחורה ניתן לדרוש מידע ודו"חות?

אין הגבלה בחוק על דרישה רטרואקטיבית להגשת מידע ודו"חות, אך הפרקטיקה מלמדת שהדרישות המכסימליות ינועו בין 7 ל-10 שנים לכל היותר. ה-7 שנים מקורו בחובה החוקית הכללית לשמירת מידע ומסמכים שעומד על 7 שנים. ה-10 שנים מקורו ברמיזה לגבול האחריות הפלילית המכסימלית לפי חוקי המס שעומד על 10 שנים אשר לאחריהן קמה התיישנות. 
 

יש לציין בהקשר זה שלמרות זאת יכולה לעלות טענה משפטית עקרונית לפיו מי שהיה חייב להגיש דו"ח בעבר ולא עשה זאת, עובר "עבירה נמשכת" אשר בכל יום מתחדשת כך שלא יכולה להתקיים לגביה התיישנות פן "חוטא יצא נשכר". אולם בסה"כ הפרקטיקה גוברת וברור לכל הצדדים שהגשת דו"חות ישנים מאוד יכולה להיות קשה עד בלתי אפשרית, וגם לא ממש יהיה ניתן לערוך ביקורת על הדו"ח שיוגש מאותן סיבות בדיוק. 

​

סנקציות בגין אי ציות לדרישה למסירת מידע או הגשת דו"חות 

אי הענות לדרישות אלה יכולה להוביל לסנקציות פליליות ואזרחיות. במישור הפלילי מדובר בעבירה על סעיף 216 לפקודת מס-הכנסה בגינה ניתן להטיל על "סרבן" קנס מנהלי או אפילו להגיש נגדו כתב אישום שיכול להוביל לקנס ומאסר. במישור האזרחי קובע סעיף 145(ב) לפקודה כי אי הגשת דו"ח תגרור "קביעה" שרירותית (שומה לפי מיטב שפיטה בהעדר דו"ח) של הכנסות הסרבן לאותה שנה אשר תגרור חובות והליכי גביה. רק הענות לדרישה והגשת דו"ח שנדרש יכולה לבטל את הקביעה הזו, גם אם שולמה במלואה. 

 

הגשה מאוחרת מאריכה את תקופת הטיפול

כל דו"ח שמוגש למס הכנסה נתון בהתאם לסעיף 145(א) לפקודה לביקורת למשך 4 שנים מתום שנת המס בה הוגש. יוצא מכך שדו"ח "היסטורי" שהוגש לאחר שנים רבות חשוף לביקורת שיכולה להתבצע שנים רבות לאחר אותה שנה. אין צורך להכביר במילים על הבעייתיות בלהמציא הסברים ומסמכים על פעולות שביצע אדם לפני 10 שנים ויותר. לכן, ברור שכל הסיטואציה אינה נוחה, ואף יכולה להיות בעייתית ביותר. 

​

האם אפשר לבטל דרישות מסוג זה?

כפי שראינו, החוק נותן לפקיד השומה את הסמכות לדרוש דרישות מאוחרות למסירת מידע והגשת דו"חות, ושהדבר לא רק נתון לשיקול דעתו אלא שלרוב לא נוכל לדעת מה מקורה של הדרישה. יחד עם זאת, מקום בו נדמה כי מדובר בטעות, אפשר לנסות לבוא בדין ודברים עם פקיד השומה לשקול מחדש את דרישתו. אולם ככל שלאדם "אין מה להסתיר" יותר פשוט לרוב לשתף פעולה עם הדרישות, להיענות להם כלשונן וכמובן לתת בהם גילוי מלא של כל מה שנדרש ובכך למנוע הסתבכויות נוספות ומיותרות. 

 

סיכום

למשרדנו ניסיון רב במתן יעוץ במקרים כגון אלה, ובכלל זה ליווי לבירור הדרישות ועזרה בהכנת הדיווחים והגשתם. כל זה במקום אחד, בקלות ובמהירות. 

​